הוגי גזע

ואשה דהלאפוז' Lapouge( de )Vasher – חי במחצי השנייה של המאה ה.19- למד בלשנות והאמין בתפיסה של קיום הגזע הארי ועליונותו (בדומה לגובינו,) והושפע מספנסר (תיאורית הגלים,) כשהוא טען שצריך להעדיף את הטובים על הרעים

מכיוון שהטובים מזינים את עצמם, את החברה ואת הרעים. הצורך של הרעים לכרסם את הטובים הוא מובנה בתוכם, מה שמזיק לטובים ולעצמם. דרווין מדבר על ברירה טבעית טבע, והוא דיבר על ברירה טבעית גם בחברה, כשהיא הרבה יותר חזקה בחברה מהטבע, מכיוון שבחברה יש מאיץ תהליכים. הקיום של הרעים הוא

בעיה מוכרת וצריך לזהות אותה ולעצור אותה – לנקוט פעולה אקטיבית.

פרידריך ניטשה Nietzsche( )Friedrich – בגיל 18 איבד את אמונתו באלוהים, ומאז חיפש במה להאמין ובסוף מצא את האדם העליון. הוא טען שכל התנהגויות האדם מונעות פסיכולוגית והדחף הפסיכולוגי הוא רצון לעצמה. עצמה היא מילת המפתח

 

 

 

להבנת התהליך החברתי. כשהוא מדבר על הרצון לעצמה הוא נוגע בשני היבטים: לחץ חברתי כלפי חוץ ודחף פנימי לשם פנים אל עבר התגברות עצמי – להרוס את כל

יסודות החולשה הפנימית שלי ולהראות חוסן. המטרה היא שליטה עצמית – התגברות על אינסטינקטים ופחדים, וככל שהאדם מצליח הוא הופך לאדם טוב יותר, האדם העליון. המאפיין המבדילים בין האדם לאדם העליון הם חוסן מול

חולשה. פחד דורש הגנה, והגנה היא שקרית. כאן נכנסת הדת, שהאליטות בנו אותה כמאפיין לא רציונאלי לשימור הסדר. האדם העליון נותן לגיטימציה לטובים יותר ופחות, ומכאן הבסיס לגזענות ולעליונות הגזע הארי. האדם העליון יודע להסתדר

בלי אלוהים.

 

דגנרציה Degeneration

גנרציה – התפתחות גנטית, דגנרציה – דרדור גנטי.

דקדנציה )Decadence( – פעולה של הידרדרות בכוונה. התיאוריה הועלתה לראשונה ב1840- על ידי פסיכיאטר צרפתי בשם מורל, והסבירה

המון תופעות ולרוב כאלה הקשורות לגזע. ב1864- ספר אחר גיבש את התיאוריה,

וכ30- שנה לאחר מכן גובש שוב בספר נוסף (שלושה שלבי התגבשות.)

דגנרציה היא דעיכה, התנוונות או ניוון.

 

.1 דגנרציה כורכת גוף ונפש – אם הגוף דועך אז גם הנפש דועכת, ואם הגוף פורח כך גם הנפש. נפש הובנה במשמעות של מוסר, כי הוא מתחבר לשליטה

עצמית.

.2 מרכיב הגנטיקה מהותי בתפיסת הדגנרציה ובתוכו מרכיב התורשה. כלומר,

יש כאלה שיש להם נטייה גנטית להיות יותר מושפעים או פחות מושפעים. התורשה משמעותית כי להרס עצמי יכולה להיות השפעה על הדורות

הבאים.

.3 הרעיון של הדגנרציה מקביל לתופעת המודרניות – מודרניות יוצר שינוי

מהיר כביכול קדימה. ישנה משמעות טכנולוגיות (תחבורה, תעשייה, נשק,) משמעות תרבותית שרבים טוענים שהשינוי הוא מהיר מדי מכדי שנפש אדם

רגיל תוכל להכיל זאת, ולכן המודרנה מגרה את נפש האדם ומדרדרת אותה. לכן הסכנה היא בדגנרציה שהאדם לא עמד בה מעולם. התקופה המודרנית יוצרת אתגר לאדם, הצורך להתגונן מפני דגנרציה, שלא בטוח שהוא יוכל

לעמוד בו.

.4 ישנם הבדלים בין גזעים – אדם לבן ממוצע יש לו יותר עמידות מול השפעתה הרעה של המודרנה לעומת אדם אחר. גזע טוב הוא גזע חסין מול גירויים

שליליים.

.5 הרעש או הגירויים המודרניים מורידים את יכולה העמידות של האדם, ואז

הוא מוריד מעצמו תופעות כמו אלכוהול.

.6 הדגנרציה הופכת לתופעה תרבותית, חברתית ולא רק פיזיולוגית – הצבת

גבולות מוסכמים, ודגנרציה היא פריצה של הגבולות הללו.

.7 גוף, נפש, חברה, תרבות ותורשה גורמים לדגנרציה. למרות כל זאת,

המסקנה היא שתהליך דגנרטיבי הוא תהליך שהאדם מביא על עצמו.

.8 התהליך איננו סימטרי. אם השבחה גזעית (אבולוציה) היא תהליך איטי, דגנרציה היא תהליך מהיר. גנטיקה הופכת לשינויים גנטיים שהופכת

 

 

 

שינויים תרבותיים שהופכים לגזענות. כל שנאה יש לה את הפוטנציאל

להפוך לגזענות. דגנרציה מכניסה את המצב הסטטי למצב של תנועה.

.9 הדגנרציה היא מחלה שיש לה מרכיב פיזיולוגי ונפשי. ישנן שלוש מחלות הכורכות גוף ונפש באותה תקופה (מחלות הניתנות לשליטה:) היסטריה

(מחלה נשית לפי התפיסה אז, כשהגבר הוא האלמנט המיטבי, אובדן חוזק נפשי ופיזי,) מונומניה (יש לה גוון של טירוף – התנהגות, חיבה, אובססיביות למשהו ספציפי) ודגנרציה. כולן מחלות חברתיות המבטאות יחסי גומלין עם החברה. דגנרציה מובילה לדעיכה שכלית, והיא גוררת תופעות נוספות כמו אימפוטנציה, עיוורון וכו.' קראפט אבינג עשה קטלוג של סטיות מיניות

שיוצרת הדגנרציה ודירג אותן, כשפסגת הסטייה היא היפוך.

אטוויזם – כשהיינו אנשים קדמוניים היו בנו נטיות חייתיות. כאשר הפכנו לבני תרבות הנטיות הפכו רדומות. כלומר ישנה נטייה רדומה לרצח, גניבה וכו.' אטוויזם פירושו שישנה נטייה רדומה מקדמת דנא באנשים מסוימים כשאלכוהול או דברים

אחרים מעוררים אותה. הגרעין השלילי הקדום נשאר באדם בתהליך האבולוציה.

גבר אמיתי הוא זה הכובש את האטווים הנשיים שלו.

המדינות הקולוניאליות היו מדינות מערב אירופה, כשהמושבות שלהן היו במדינות

חמות – ישנו שוני גדול בין האקלים של המדינות הקולוניאליות לבין המושבות. האם האקלים הרע יעשה תהליך דגנרטיבי לאדם המערבי? התרבות המודרנית מטלטלת את הגוף והנפש, כמו גם האקלים. ג'יימס מרטין, רופא אנגלי, כותב על

הרפואה בהודו, שם הוא מסביר שהאקלים הפך את ההינדים לעצבניים ועוד יותר

את הבנגאלים, מה שהשפיע על ההתנהגות שלהם ואפילו על המוזיקה שלהם.

האקלים ההודי יצר לחות, אוויר רע, שגרם לריקבון של צמחים, לחיות מתות,

והאדים שלהם היו באוויר ללא הפסקה ונכנסו לגוף של ההודים.

במאה ה19- היגרו 20 מיליון בריטים מהאי, רבים לארה"ב, השאר לאוסטרליה. מודרניות ואקלים רע מגבירים את הדגנרציה, כשהאקלים הרע משפיע יותר על

נשים. החוסן של הנשים מתבטא באיכות הלידה.

אקלים ß בריאות ß דגנרציה השליטה הבריטית בהודו מתבטאת בחשש תמידי מדגנרציה. מתפתחות מחלות כמו

מלריה, שהאמינו כי היא באה מהאדמה. ילדים עברו תהליך של דגנרציה נפשית – "גזעים אינם מסוגלים להתאקלם באקלימים לא שגרתיים עבורם," "הגופות

הלבנים נראו מחוץ לשיווי משקל בתוך האקלים החדש."

תת-אנושי )Abhuman( – סטייה מהאנושי, כשמשהו מהאנושיות התכופף, והוא מסמל את תחילת תהליך הדגנרציה, ואולי עוד בשלב הפיך. אלכוהול וסמים נחשבו כדברים מזיקים שעוד לא זוהו ככאלה, כשהתוצאה היא מחלות מין וזנות, כתוצאה

מדגנרציה. הפרשנות הדתית הייתה שהכול מאלוהים ושהדת היא הבקרה, כשהחילוניות החלה בערים הגדולות שם הקהילה לא יכלה לשמור על הדת. הילדים

בעיר היו עצבניים וחיוורים יותר מהוריהם.

שתפו עכשיו!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email

כתבות שעשויות לעניין אותך

סוגיות בגזענות האירופית

אנחנו בעידן פוסט-קולוניאלי, שמביט לאחור על כל האירועים הקולוניאליסטיים. בגלל הריחוק והניתוק, העידן הפוסט-קולוניאלי יכול לראות ראייה כוללת ולהבחין כי יש הדרה והדרה גזעית. הדרה

סוגיות בגזענות האירופית

ב1900- היו בעולם מיליארד ו600- מיליון איש בעולם, כשמתוך זה 400 מיליון באירופה. אירופים מארצות כמו בריטניה, צרפת, הולנד, איטליה, ספרד או פורטוגל