סוגיות בגזענות האירופית – קולוניאליזם

קולוניאליזם בבסיסו הוא לא תופעה גזענית, והוא נדבק אליו בהכרח. קולוניאליזם הוא שליטה, וזו תופעה ובה מעצמות אירופיות (בריטניה, צרפת, הולנד, פורטוגל ואחרות,) שהיו להן מושבות באפריקה, אמריקה הלטינית, דרום-מזרח אסיה, שלטו

בקולוניות ובכוח העבודה והמשאבים שלהן. הקולוניאליזם פרח מאמצע המאה ה- 19 עד אמצע המאה ה.20- אימפריאליזם מתייחס לפאן המשטרי, וקולוניאליזם

מתייחס להיבט הכלכלי-חברתי.

קולוניאליזם עומד על שלושת ה:C–

• Civilization – מסגרת. אנחנו חיים בתקופה הנקראת פוסט-מודרנית,

והפוסט-מדרנה טוענת שיש ריבוי תרבויות ואין היררכיה ביניהן. המושג

ההיררכי נלקח מהתרבות.

• Christianity – אם התרבות היא מטרת על רגשית-רוחנית, הנצרות היא הדרך, כלומר דתו של השליט. הכובש כופה את תרבותו על הנשלט, וישנם שלושה נתיבי כפייה, כשהדת היא המרכזי. היתרון המוחלט של הדת הוא

שמקורה בידי אלוהים ולא בידי האדם.

• Commerce – הכובש לוקח מה שהוא רוצה, מכריח את הנכבש למכור.

הכובש מכתיב את התמורות. הקולוניאליזם מביא ליליד רווחה, שהכובש

נותן בנדיבות לב. הסחר הוא לא הוגן.

מטרות: הקולוניאליזם נועד לקדם אינטרסים פוליטיים, כלכליים, אסטרטגיים

ותרבותיים של המעצמה השולטת.

מבנה: הקולוניאליזם בנוי על מבנה היררכי ברור, מסודר ומתוקנן, עם גבולות סמכות ברורים. מבנה מערכת אזרחית עם צביון צבאי לחלוטין. המבנה נכפה על הילידים תוך התעלמות מצרכיהם. כלומר, הסטרוקטורה הבירוקרטית נועדה לשרת את צרכי הכובש, מותאמת לענייניו, והעובדה שהדבר מפריע לנכבש היא לא

רלוונטית.

 

 

 

מימון: הייתה הבנה שהתקצוב, כלומר ניהול המושבה השלטת, ייפול על המושבות

ולא על המעצמה השלטת.

תלות ובקרה: לצד הדת היו שני מוטות שליטה חזקים מאוד גם כן. אחד הוא המנהל והשני הוא חינוך. חינוך זו הדרך שבה מוכתבים הערכים והמידע הרצויים

לכובש. המטרות, המבנה והמימון יוצרים תלות, והיא נשמרת בזכות הבקרה.

ההיגיון הצרפתי: הכובש מביא סדר, חזון וביטחון שהחברה הנשלטת שואפת אליהם, אך חסרה יכולת להגשים בכוחותיה שלה. המעצמה מספקת ידע, הון, מדע

והיגיינה להחייאת הפוטנציאל הסמוי של הילידים.

יחסי הגומלין בין הקולוניזטור לבין הילידים הם יחסי אב לילדיו. האב מגן על הילד

מפני עצמו.

ההדרה )McClintock( מכילה שתי קבוצות של מודרים: ,Object סוג מודרים שאינך רוצה מצד אחד אבל לא יכול בלעדיהם מצד שני. דחייה במובן הפיזי, ולכן ישנה

הסדרה של המודרים (זונות, עבדים וילידים.) היא מכניסה את המקרה הפרטי של הגזענות להדרה כללית (הדרת הזנות היא כמו הדרה הילידות.) גזענות זה מקרה

פרטי של הדרה. הקולוניאליזם נותן ביטוי לתרגום של גזענות למרחב אמוציונאלי, ובתוכו לתרגום לתחושות דחייה פיזיות. להדרה יש את הרובד המוחשי של סימון קו, והרובד של הסמלה, כלומר התרגום לסמלים העובדים על אחד או יותר מחמשת החושים, כשהמתאים ביותר הוא חוש הראיה. שחור ולבן הם סמלים, כשהלבן הוא הנקי והשחור הוא המלוכלך. הסמל מסמן את גבולות ההדרה והבירוקרטיה, שלה

סדר וגבולות. הקולוניאליסט קובע את הגבולות.

פוקו אומר שבמרחבים של דרום-מזרח אסיה הייתה ענישה מסורתית גופנית. הכובש הכניס שיטת ענישה תרבותית והיא בתי סוהר, כשעונש פיזי או הגליה הוא לא עונש תרבותי. המקומיים העדיפו עונש פיזי על ישיבה בבית הסוהר. הצרפתים הביאו קוד תרבותי זר לאוכלוסייה המקומית, והשאירו את עונש המאסר למי

שמרד נגדם, מכיוון שהוא העונש המשפיל.

דה-אינטימיזציה של היחיד: בתרבות המערבית יש שמירה על אינטימיות, והיא לא באה לידי ביטוי בקולוניאליזם. הקולוניאליסט מרשה לעצמו להפר את המרחב

האינטימי של הנכבש, גם ברמה המוחשית וגם ברמה הסימבולית.

הסרת המחסומים:

 

.1 קולוניאליזם של הסכמה, כשהסחר בין אירופים לילידים מתקיים בלי

להתיישב בארץ הנכבשת.

.2 מאחז.

.3 לגיטימציה לכיבוש בכוח של שטחים ולקיחת שבויים ללא טיהור אתני.

.4 התיישבות מפוזרת, רבה ולא רציפה.

.5 התיישבות תוך ניצול כוח עבודה מקומי.

.6 התיישבות ללא הזדקקות לכוח עבודה מקומי.