סוגיות בגזענות האירופית

כבר בימי הביניים יהודה הלוי מביא רעיונות גזעיים שהיהודים הם גזע עליון, כשאחד הדברים שהציתו באופן עמוק את הגזענות הוא גילוי אמריקה. הפגישה עם האינדיאנים גרמו לבריטים ולספרדים לעלות את השאלה הא האינדיאנים הם בכלל אנשים. בתחילת המאה ה16- הייתה ועידה אקדמית שדנה בשאלה הביולוגית האם האינדיאנים הם צאצאים של אדם וחווה, כשהמסקנה הייתה שהם אכן צאצאים

אבל נחותים.

מונוגניזם – תזה הטוענת שכל בני האדם לגזעיהם נולדו מגזע אחד. פוליגניזם – תפיסה הטוענת שכל גזע נולד משורש אחר ולא קשור, ולכן אין קשר בין

הגזעים.

המילה גזע מובילה בחיבור אנגלי מ,1508- והוא נפוץ מהר מאוד. במאה ה18- עולה עניין כמות הגזעים, ובתקופת ההשכלה, הרציונאליות, מתוך הניסיון לתרגם הכול במושגים מתמטיים (קבוצות ותת-קבוצות המוגדרות בצורה ברורה,) התחיל ויכוח כמה גזעים יש ואיך ניתן להגדיר גזע. תומאס הארי הקסי קבע ב1865- כמה גזעים

אבל ב1870- קבע שיש חמישה גזעים, ואחרים קבעו כמה עשרות גזעים.

לינאוס, שהמציא את מגדיר הצמחים הראשון, התעסק בתיוג גזעים וקבע שישנם

ארבעה גזעים, המוגדרים לפי שלושה מאפיינים – צבע, אופי ומבנה גוף:

 

.1 אמריקאנוס )Americanus( – אדמדם (צבע,) רגזן (אופי,) זקוף (מבנה גוף.)

.2 אירופיאוס )Eropaeus( – לבן, נמרץ, שרירי.

.3 אסיאטיקוס )Asiaticus( – צהוב, מלנכולי, גמיש.

.4 אפר )Afer( – שחור, פלגמטי, כנוע.

 

 

 

לאחר מכן הוא הוסיף גזע חמישי המונסטרוזוס )Monstrosus( – בעלי מוגבלויות, פגמים ואנשים שנוצרו מהגזעים השונים, והוא פגום נפשית וגופנית. ייתכן שלאותה

אמא ייוולדו צאצאים מגזעים שונים.

דוקטרינת המוטביליות (תמורה) – נוצרות תמורות באנשים בהכרח, בגלל שכולנו מאותו אב, כשתנאי סביבה שונים השפיעו על תמורות אלה. "ישנן תמורות גופניות

אבל שוויון רוחני" (לינאוס,) ומכיוון שמכיוון שהוא דבר שנוצר ואינו מצב קיים, כלומר הוא גם הפיך. עוד לפני דרווין, עולה השאלה המטרידה שקופים הם דומים לנו, והתפתחה תיאוריה מעניינת שגרסה כי יש קשר אבל ישנה חוליה חסרה, ובסוף נמצא שבט אפריקאי (אותנטותים) שאינו מפותח גופנית שמהווה את החוליה

החסרה. עלתה השאלה האם הם יותר קרובים לאדם או לקוף?

המכניזם המניע את האופציה של שינוי גזעי, טורד את מוחם של האנשים. האם

שוני גופני גורר בהכרח שוני תרבותי? התפתחה תפיסה שטענה שכן יש קשר, כשהוגה שוויצרי בשם קוויה, טען שספר בראשית נותן את ההתחלה. הוא מביא תיאוריה שכל משבר בהיסטוריה יצר גזעים שונים (מגדל בבל,) כשמי שגר

באקלימים קרים יותר יצא מוצלח יותר – האקלים משפיע. הוא טען שיש קשר בין גזע לתרבות, אבל השאלה היא מה קודם – האם הגזע קודם לתרבות או התרבות

לגזע?

צ'ארלס המילטון סמית,' הוגה גזענות בריטי, הגיע למסקנה מדעית שהשחור נחות

מהלבן, כיוון שהמוח שלו קטן משל הלבן. רוברט נוקס men( of races ,)the רופא

שהאמין בתיאוריה הפוליגנטית, וטען שהעולם נחלק לשני אזורי אקלים בסיסיים: טרופי וא-טרופי. לכן, כל גזע שהתפתח באזור טרופי יצא דפוק, וההבדלים בין

הגזעים התפתחו באינטליגנציה. הוא הגדיר אינטליגנציה כדת+תרבות+ערכים. תרבות, דת וערכים ישנם שני רבדים: הרובד היוצר (הלבנים היוצרים לעצמם את ערכי התרבות, החברה והעולם הרוחני) השחור הוא פאסיבי, ולכן יכול רק להפנים אבל לא ליצור. מכאן שהשחור הוא מקביל לאישה מכיוון שגם היא לא יכולה ליצור

והיא פאסיבית.

לגזע יש היבט ויזואלי, והיבט אינטלקטואלי (מוח אקטיבי ומוח פאסיבי) – אחד סמוי ואחד גלוי. לכן מומלץ שאנגלים וצרפתים לא ילכו לגור למקום בו האקלים לא טוב. אנגלי שבא להודו למשל, לא צריך להתאמץ ולכן קיים צורך שההודים יהיו

משרתים שלו.

צ'ארלס דרווין חי לאורך המאה ה,19- אביו היה רופא ואמו הייתה משויכת

למשפחה עשירה. הוא למד רפואה באדינבורו, עזב את הלימודים ועבר לקיימברידג'

ללמוד הוראה. הוא הסתובב בטבע הרבה, שמע הרצאות בקיימברידג' על הטבע, והוצע לו להצטרף כחוקר טבע לאונייה שהמסע שלה נמשך חמש שנים. האונייה

הקיפה כמעט את כל העולם, עשה מחקר שטח תוך כדי, אסף מאובנים ודגמים,

לימד את עצמו וחזר מהמסע כאחד המומחים הגדולים ביותר לטבע. כשהוא חזר, היה ידוע שהוא חוקר גדול. הוא ישב והקדיש שנים ארוכות לסידור האוספים שהוא

הביא. הוא עבד בין 1836-1859 וכתב את הספר מוצא המינים.