סוגיות בגזענות האירופית

אגניקה

אגניקה זו תיאוריה שהאמינה שאפשר לשפר את החברה באמצעים גנטיים. כלומר, להגדיל את אחוז האנשים שיש להם איכות גנטית טובה, ולהקטין את אחוז האנשים שיש להם איכות גנטית רעה. דרך אחת היא לעודד את הילודה בקרב

האנשים בעלי האיכות הגנטית הטובה. הרעיון האגניסטי הגיע מהוגים גזעניים, כשבחברה, מעמדות הרווחה עושים פחחות ילדים, והמעמדות הנמוכים עושים יותר ילדים. זהו תהליך הפוך ממה שנדרש על מנת לתקן את החברה. בחברה האירופית

הטובים הורסים את עצמם מחלות כדוגמת מחלות מין.

גאלטון, ויחד איתו פירסון, המתעסק גם בביולוגיה, החליט לבדוק תאומים גם בהיבט הביולוגי וגם בהיבט החברתי. הוא בדק איך השכבות הטובות מכחידות את עצמן ואיך השכבות הנמוכות משכפלות את עצמן: "באנגליה בוחרים בני זוג בפחות קפדנות מאשר בוחרים קופאים לעסק או טבחים לבית." כשפרצו מגפות כולרה אחדות, רופאים התחילו לכתוב שדווקא הכולרה שגדלה בסביבות היגייניות ירודות

תורמת לחברה. כבר בראשית המאה ה19- קמה באנגליה החברה האגנית הבריטית,

האגניקה עוברת תהליך מיסוד.

ג'וליאן הקסלי, הרגיש שהרעיון ראוי אבל משהו לא כל כך בסדר בו, ולכן הוא כתב

בערוב ימיו אוטוביוגרפיה כשהמילה אגניקה כלל לא מופיעה בספר. הוא תמך

ברעיון, וטעם שאם אגניקה לגיטימית בחי ובצומח אז היא לגיטימית גם באדם. הייתה לו סתירה פנימית של לגיטימציה ודה-לגיטימציה. האמריקאים התאהבו ברעיון האגניסטי (העשורים שקדמו למלחמת העולם הראשונה,) וברגע שנטע הרעיון

האגניסטי הוא לא נעלם. עולות שאלות בנוגע לרעיון ההדרה: את מי נכון להדיר?

איך להדיר? ומי קובע? הונהגו הגבלות הגירה על ארצות שנתפסו כנחותות.

באותה שנה שנורדאו מפרסם את הספר על הדגנרציה, ,1892 מקים אלפרד דאם את הליגה לרגנרציה (אגניקה.) הוא נתן סדרת הרצאות בערי אירופה, ושרטט מהן הבעיות. הוא תאם לנורדאו בעניין של החייאת החברה, אבל יש להפריד את

האלמנטים הקרימינאליים והחולניים מהחברה הבריאה בעזרת המדינה (מיסוד.)

הרעיון של אגניקה ודחייה מקבל שני גוונים: הרחקת החלשים ומשימה לאומית. ב- 1905 אלפרד פלוץ לוקח את הרעיונות של דאם לכיוון של היגיינה גזעית כמושג רשמי, ופירושו שהמגע בין גזעים הוא לא היגייני וההפרדה היא היגיינית – חיבור

של תורת הגזע עם תורת האגניקה. גם לגזעים שלמים יש בעיה אגנית.

 

 

 

ברומניה הייתה חשיבה אגניסטית מאוד חזקה, כשהרעיון היה לחזק את האיכות

האגנית הרומנית נגד שלושת המיעוטים הגדולים שאיימו על אחדות ואיכות הגזע:

ההונגרי, היהודי והצועני. המשמעות הייתה דיבור רומנית ולא שפות אחרות, החלפת פקידי ממשל ופעולות נוספות. בין המחשבה לשפר את הגזע ובין הפעולה

להשבחת הגזע המרחקים מאוד קצרים.

לתנועה האגניסטית האמריקאית הייתה הפריה הדדית עם התנועה האגניסטית הגרמנית. בגרמניה הנאצית היו המון מחקרים בתחום האגניקה על ידי מדענים גרמניים, כשהמממן העיקרי היה קרן רוקפלר האמריקאית, וביניהם מחקר מעניין

שעשה חוקר גרמני בשם מנגלה.

ב1934- מחוקק הפרלמנט השבדי את חוק העיקור שהתיר עיקור מרצון במקרים מסוימים של מחלות נפש. ב40- שנה נערכו 63 אלף עיקורים ובעקבות החוק עוד

מדינות חוקקו אותו. ב1941- נחקק חוק נוסף שחיזק את האפשרויות של עיקור,

כששני החוקים נחקקו בתקופת שלטונה של הממשלה הסוציאל-דמוקרטית. ההסבר היה שהשיקול האגני חשוב לצרכים של הנדסה חברתית. השבדים הפעילו

לחץ על נשים לעשות עיקור, והיה אחוז עיקורים גדול של נשים באופן יחסי. בפרלמנט ובמרחב הציבורי השבדי היה דיון, שממנו עלה שתפקידה של מדינת הסעד לבנות מדינה לטובים ביותר ולהבטיח אגניקה של רווחה. ככה נכנסים מושגים לשיח השבדי כמו סוציאליזם מדעי, יעילות, פרודוקטיביות ואנשי שוליים. ב1975- בוטל החוק האגניסטי והעלה את השאלה המתבקשת האם צריך לפצות את קורבנות

העיקור שלבסוף הם קיבלו פיצויים בעשרות אלפי דולר.

לוקסמבורגר, הוגה נאצי, טען שאדם שאצלו לא הצליחו לרפא או למנוע מחלת רוח

תורשתית מהווה סכנה גדולה לגזע באותה מידה שמהווה חולה רגיל בשיא סבלו. ביולי 1933 עובר החוק למניעת צאצאים נושאי מחלות תורשתיות המאפשר כפייה של עיקור. החוק גם מנע מחלות: פיגור שכלי, סכיזופרניה, מחלת הנפילה, מחלת הנטינגטון, עיוורון וחירשות תורשתיים ועיוותים גופניים. ניתן אישור לעקור אלכוהוליסטים ולהתיר עיקור בכוח מעל גיל .10 הקימו אלף משרדי בריאות

ממלכתיים ב1934- שטיפלו בסוגית העיקור. המסר מהסרטים התיעודיים היה שהמדינה יכולה להישלט על ידי אידיוטים, והוקמו בתי דין לנושא. 140 רופאים עסקו עיקור בגרמניה הנאצית וקיבלו שכר לפי מכסות. היו סיבוכים וזיהומים שגרמו ל5,000- אנשים למות, היו בעיות נפשיות שהם סחבו עד סוף חייהם, ועברו בסופו של דבר להמתות חסד. נקבע שרק היטלר בחתימת ידו יכול לאשר המתת חסד. במשרד המשפטים, שאליו עברה הסמכות, העסיק מעל 100 עובדי מנהלה

שעסקו בנושא. ההמתות נעשו באופן חשאי במחנות הבראה על ידי הרעבה שיטתית

או על ידי מינון יתר של תרופות.

ארץ ישראל

התרבות האגנית הכתה שורש עשורים לפני עליית הנאצים. אגניקה נתפסה כרפואת מנע גזעית. בין הפסיכולוגים, פסיכואנליטיקנים ורופאים היו יהודים. כאשר עלו

הנאצים, המוני רופאים עזבו את גרמניה, כשחלק היגרו לארה"ב וחלק הגיע לא"י. הם היו חלק לא מבוטל מהעלייה בשנות ה,30- מה שהביא לכך שהתרבות

הפסיכואנליטית בא"י נשלטה על ידי תורת האגניקה הגרמנית. בא"י התנהל שיח ציבורי ששילב שלוש סביבות: מנהיגים פוליטיים, רופאים ומורים. העם היהודי נתפס כחשוף לתהליך של דגנרציה בגולה, וא"י יכלה להוציא את מה שגנוז ביהודי בגולה. אם יהדות היא אורגניזם, יש להוציא את המרכיב הסרטני ולעודד את

 

 

 

 

המרכיב הבריא, הרענן והיוצר. ב1908- קמה התנועה להיגיינה רוחנית, כשלמעשה ניתן לטפל בסטיות ובעיות נפשיות כמו בבעיה היגיינית. איסור בחוק על נישואים בקבוצות שוליים. ב1935- קמה החברה להיגיינה רוחנית בארץ-ישראל בראשותם של פרופ' פפנהיים וד"ר מרדכי ברכיהו. ברכיהו היה יהודי ציוני, והיה האיש

שהמציא את המכשיר הלוחץ על אזור החלציים של ילדים. החברה להיגיינה רוחנית הייתה דומיננטית בחינוך בארץ, כשהדסה מימנה את הארגון. הוא טען שיש להפיץ את הרעיונות האגנוסטיים על ידי כל מי שבא במגע עם אנשים העובדים. המטרה הייתה השבחת בריאות הרוח והנפש בא"י. השאלה הייתה אם האשכנזים

והמזרחים הם שי גזעים שונים. ב1933 ג'יני מגיע לתל אביב וטען שעם הרוצה בקיומו עליו להחליפו. ב1936- נערך בארץ מפקד חולי הנפש היהודיים, כשהוא מובל על ידי קוצ'ינסקי שטען כי יש למנוע יתר של פחותי הערך שאינם מוכשרים לחיי

החברה. המפקד לא התקיים מסיבות תקציביות, והוקם במקומו, בחיקוי מדהים מגרמניה, תחנות עצה או מוקדי ייעוץ שהיו חלק מקופת חולים. תחנות ההיצע נועדו

לזוגות נישאים. דבר נוסף היה ייעוץ לגברים בודדים.