סוגיות בגזענות האירופית

ההבדל בין גזע לגזענות

גזע הוא משהו ביולוגי, קונקרטי ונראה לעין. הדגש לא יהיה על גזע אלא על גזענות

(סיטואציה.)

גזענות היא הכנסת משמעות היררכית לשוני. תרגום השוני למשהו בעל משמעות

תרבותית. יצירת ריבוד על בסיס השוני (תרבותית.)

יש נטייה לבלבל בין גזענות לבין שנאה אך לא כל שנאה לקבוצה חייבת להיות

גזענית. לכן, עולה השאלה האם גזע מבטא אחדות גנטית או גם אחדות תרבותית? ברוב המקרים השוני התרבותי ייגזר מהשוני הגנטי. מבחינה פורמאלית ההדרה הגזעית כנראה מספיקה כדי להיחשב גזענות אך בפועל ברוב המקרים מתווסף גם

מימד תרבותי לגזענות.

מונוגנטיות – המקור שלה תנ"כי. זו הנחה לפיה כל הגזעים בני אותו מקור (אב

קדמון.) יכול להיות משויך לדת או לחילוניות.

פוליגנטיות – תפיסה מדעית לפיה כל גזע התפתח בנפרד ובאופן עצמאי במקום

אחר. לרוב משויך לחילוניות.

יש להתייחס למושגים אלה בעיקר במובן ההגותי. האם גזע הוא דטרמיניסטי ובר-שינוי? אם הוא בר-שינוי, האם השינוי יכול להיות

גם כלפי "מטה?"

דעה קדומה – דעה שמתקבלת כקיים ללא הוכחה ואינו ניתן לשינוי (דוגמה,) היא

דטרמיניסטית.

ישנם גם יחסי הגומלין המעורפלים שבין גזע לבין ללאום. לאומיות יכולה להיות מבוססת על אתנוס, טריטוריה וכו.' לעיתים יכולה להיות התלכדות בין לאומיות

לבין אתניות.

גזענות יכולה להתחבר או לא להתחבר. אם היא מתחברת לאלימות היא עלולה

להתבטא ברצח עם.

שנאה תיאוריות שונות גורסות ששנאה היא ביטוי לחוסר שליטה ולכן לרוב היא משולבת

עם פחד. רבים פוחדים משינוי ומהלא-נודע. כלומר, שנאה היא תולדה של פחד.

מרכיב השליטה הוא משמעותי ביותר במעבר מפחד לשנאה ולגזענות.

אמוציות וגזענות

יש טענה לפיה האמוציות הן מסביר מרכזי מאד בתופעות גזעניות. או שהאי- רציונאליות קודמת פעמים רבות לרציונאליות (הצידוק הוא ניסיון להציף משהו שקיים בתת-הכרה.) עולה הטענה שהיחס האוהד/שונא בין גזעים מתורגם דרך אחד מהחושים (כלומר הבסיס הפיזיולוגי לדחייה.) זרמים גזעניים רבים מנסים לכרוך

יחד אמוציות עם מדע כדי להצדיק את הדעה. באותה מידה שיש דחייה מאחר בגלל

שהוא שונה ומגעיל ישנה גם משיכה לשונה בגלל שהוא אקזוטי.

חינוך

 

 

 

 

בגזענות קיימים מוטיב האינטנסיביות ומוטיב האכזריות. האם יש קשר בין אכזריות פנימה לבין אכזריות החוצה? האם יש קשר בין אכזריות לגזענות? האם יש עמים שמועדים לפורענות יותר מעמים אחרים? תזה אחת טוענת שיש עמים

שמועדים יותר לאכזריות ומעשים כאלה ואילו תזה אחרת טוענת שכל אדם יכול

למקרים כאלה בהינתן סיטואציה היסטורית, פוליטית, כלכלית, חברתית וכו.'

הרבה אנשים שלא מבדילים בין גזענות לבין שנאה. שנאה יכולה להיות אישית ללא קשר לגזע, ומצד שני לחשוב שמישהו גזע נחות אבל לא לשנוא אותו. יש להבדיל בין

הגזעה להשנאה.

האם תרבות יכולה לעצב גזע?

קונטקסט – ההקשר, נמצא מעל הטקסט, המרחב שמעל הטקסט.

טקסט – הדברים עצמם. סאבטקסט – דברים סמויים שלא נאמרים בבירור, במובלע, לעתים שהדובר מודע

להם ולעתים לא.

במרחב של גזענות, הסאבטקסט הוא מרכיב דומיננטי. האם האדם מודע להיותו גזען? והתפקיד שלנו הוא לזהות את המרכיבים הללו, ואז רמת השקיפות של

המורכבות תהיה צלולה הרבה יותר.

זהויות – זהות מעוצבת תמיד בהקשר לאחר, משמע אין זהות בלי האחר. יתרה מזו, הגדרה הזהות היא דבר מבלבל, ולכן ההגדרה היא קודם כל של האחר ורק אז אני מגדיר את עצמי. פרקטית, הגדרת זהויות תחילתה בהבדלת האחר, וסימון האחר יישאר בסופו של דבר יותר ברור. השלילה והחיוב הם לא הנקודה אלא לאן אני מכוון את העניין. יחסי עוצמה – גברים (מגדר,) לבנים (גזע) וכו.' ישנו צורך לזהות

אישית וישנו צורך לזהות קולקטיבית.

שלוש נקודות שחשוב לזכור בהקשר של זהויות:

  עצם הקיום של בעיית הזהות.

  העובדה שמרכיב האחר בשאלת הזהות הוא לא פעם מרכיב מרכזי יותר

מאשר האני.

 הזהות הקולקטיבית האמיתית או המדומיינת היא נורא חשובה.

גבריות היא סמל שבנוי מסאב-קונטקסטים, והוא יוקרן על רקע הגזעיות. גבר נמצא בצד העליון של יחסי עוצמה ושולט בתהליך קבלת ההחלטות, בעוד אישה היא מי

שמחליטים בשבילה.

מאפייני הגבריות:

 

.1 תושייה – מצופה מהגבר לשלוט בנסיבות מורכבות ובלתי צפויות שאין להן

פתרון מובנה. גבר מקבל החלטות ולא מאבד את קור הרוח שלו.

 

 

 

.2 אומץ לב – גבר מישיר את מבטו אל תוך הסכנה ולא נרתע ממנה. פחד או אומץ הן שתי האפשרויות להתמודד עם סכנה. בתהליכי הגזעה, בהמון

מקרים, הגזע הנחות הוא לא גברי והגזע העליון הוא גברי. האותנטיות של

הגזענות נובעת ממניעים שהם לא מודעים אליהם.

.3 אצילות נפש )integrity( – יש לגבר ערכים וגם כשהוא לבד הוא יתנהג לפיהם. יש לגבר יושרה פנימית שלא קיימת רק במגע החברתי עם אחרים אלא גם

כשהוא עם עצמו. כבוד, פירושו שהסביבה מכירה באצילות הנפש שלך,

תעודת הערכה לאחר, לגזע אחר.

.4 חברותא גברית – ישנה אחווה סמויה של כל הגברים בעולם, כשהגברים מסוגלים להגיע לרמת חברות שהנשים לא תגענה אליה. אחוות לוחמים

למשל, היוצרת נאמנות לא כתובה. הגזעים הנחותים הם הגזעים שלא

גבריים.

.5  תחרותיות – מי שאין לו צורך פנימי להתחרות הוא לא גבר. נשים הן לא עניין כאן, אלא להיות יותר מגברים אחרים, כשכיבוש נשים נכנס לעניין

התחרות אל מול גברים אחרים.

"גבר ואישה שניהם נולדים עם כבוד. הגבר יכול לשמור על הכבוד שלו, להגדיל אותו

או לאבד אותו. האישה יכולה לשמור עליו או לאבד אותו, אבל לא להגדיל אותו." כבוד יש לו סבל, כשמרכיב הסמליות הוא כל כך גדול בנושא הגזענות. גוף הגבר

מוכיח על היכולת לכוח ושימוש בו.